לדלג לתוכן

אלברט קאהן (ארכיטקט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברט קאהן
Albert Kahn
לידה 21 במרץ 1869
ראונן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בדצמבר 1942 (בגיל 73)
דטרויט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Albert Herzensworte Kahn עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה White Chapel Memorial Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות, industrial architecture עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית פרנק פ. בראון (1943)
  • פרס פירמת האדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים לידיה וינסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלברט קאהן (באנגלית: Albert Kahn ;‏21 במרץ 1869 – 8 בדצמבר 1942) היה אדריכל יהודי-אמריקאי, האדריכל התעשייתי האמריקאי החשוב ביותר בתקופתו. לעיתים הוא מכונה "אדריכל דטרויט". בשנת 1943 הוענקה לו לאחר מותו מדליית פרנק פ. בראון מטעם מכון פרנקלין.[1] רבים ממסמכי העבודה האישיים של אלברט קאהן ותצלומי המבנים שתכנן שוכנים בספרייה ההיסטורית בנטלי של אוניברסיטת מישיגן.[2] הספרייה המקצועית האישית שלו, אוסף ספריית אלברט קאהן, שוכנת באוניברסיטה הטכנולוגית של לורנס בסאות'פילד, מישיגן.[3] הארכיונים לאמנות אמריקאית במכון סמיתסוניאן מכילים את רוב ההתכתבויות של המשפחה וחומרים אחרים.[4]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאהן נולד למשפחה יהודית[5] ב־21 במרץ 1869 בראונן, ממלכת פרוסיה. קאהן היגר עם משפחתו לדטרויט בשנת 1880, כשהיה בן 11.[6] אביו יוסף הוכשר כרב; לאמו רוזלי היה כישרון לאומנות חזותית ומוזיקה.

כנער קיבל קאהן משרה במשרד האדריכלים מייסון ורייס .[6] בשנת 1891 הוא זכה במלגה של שנה ללימודים באירופה, ובמסגרת זו סייר בגרמניה, צרפת, איטליה ובלגיה יחד עם הנרי בייקון, סטודנט צעיר נוסף לאדריכלות. בהמשך תכנן בייקון את אנדרטת לינקולן בוושינגטון הבירה .[7]

בשנת 1895 ייסד את משרד האדריכלים אלברט קאהן ושות'.[8] יחד עם אחיו הצעיר ג'וליוס, הוא פיתח סגנון בניה חדש לפיו בטון מזוין החליף עץ בקירות מפעל, גגות וקורות תמיכה. שיטה זו נתנה הגנה טובה יותר מפני שריפות ואיפשרה חללי פנים גדולים מאוד. המפעל של יצרנית הרכב פקארד, שתוכנן בשנת 1903, היה הראשון שנבנה על פי עיקרון זה. [9]

בניין מפעל הרכב פקארד Packard מספר. 10 בבנייה, ג. 1905

ההצלחה של מפעל פקארד הביאה את הנרי פורד להתעניין בעיצובים של קאהן. קאהן תכנן את מפעל היילנד פארק של חברת פורד, שהתחיל להבנות בשנת 1909, שם איחד פורד את הייצור של פורד דגם T ושכלל את פס הייצור.[10][11]

מאוחר יותר, בשנת 1917, תכנן קאהן, את מתחם פורד ריבר רוז' המאסיבי באורך חצי מייל בדיברבורן, מישיגן. הרוז' התפתח כמתחם הייצור הגדול ביותר בארצות הברית ובתקופתו אף בעולם כולו. כוח האדם במתחם הגיע לשיא של 120,000 עובדים.

קאהן היה אחראי על רבים מהבניינים והבתים שנבנו בניהולה של משפחת חירם ווקר בווקרוויל, אונטריו, כולל אחוזת וויליסטד. התעניינותו של קאהן במבנים בסגנון היסטורי נראית גם בבתים שתכנן בכפר האינדיאני של דטרויט, בית קרנברוק, בית אדזל ואלינור פורד, ובפונדק דירבורן, שהוא בית המלון בשדה תעופה הראשון בעולם.

קאהן תכנן גם את בניין פישר בן 28 הקומות בדטרויט המוכר בסגנון האר דקו שלו, ונחשב כיום לנקודת ציון ולאחד האלמנטים היפים ביותר בקו הרקיע של דטרויט. בשנת 1928 נבחר בניין פישר על ידי הליגה האדריכלית של ניו יורק כמבנה המסחרי היפה ביותר לאותה שנה. בין 1917 ל־1929 עיצב קאהן את בנין המטה לכל שלושת העיתונים היומיים הגדולים בדטרויט. עבודתו הוצגה גם באירוע האדריכלות במסגרת תחרות האומנות שהתקיימה באולימפיאדת הקיץ ב--1928 .[12]

ב־8 במאי 1929, בעקבות הסכם שנחתם בין קאהן לנשיא חברת הסחר הסובייטית אמטורג שאול ג. ברון, הזמינה ממשלת ברית המועצות את משרד אלברט קאהן לתכנן את מפעל הטרקטורים (וולגוגרד), הראשון מסוגו בברית המועצות. ב־9 בינואר 1930 נחתם חוזה שני עם משרדו של קאהן שמינה אותם לאדריכלים יועצים לכל הבנייה התעשייתית בברית המועצות .[13]

במסגרת חוזים אלה, פעל משרד קאהן בין השנים 1929–1932 ממטה החברה בדטרויט ומהלשכה המעוצבת החדשה שהוקמה במוסקבה במטרה להכשיר ולפקח על אדריכלים ומהנדסים סובייטים. בראש לשכת העיצוב והבנייה הממלכתית ((Gosproektstroi עמד אחיו הצעיר של אלברט קאהן, מוריץ קאהן, ו-25 אנשי צוות נוספים שהיו מעורבים במוסקבה בפרויקט זה. הם הכשירו למעלה מ־4,000 אדריכלים ומהנדסים סובייטים; ותכננו 521 מפעלים ומפעלים[6] במסגרת תוכנית החומש של ברית המועצות.[13][14]

קאהן תכנן גם רבים מאלה מהמבנים שנחשבים לקלאסיקה באוניברסיטת מישיגן באן ארבור. אלה כוללים את מגדל הזיכרון של ברטון, אודיטוריום היל, ספריית הבוגרים של האצ'ר וספריית ויליאם ל. קלמנס. בשלב מאוחר יותר בחייו קאהן אמר כי מכל הבניינים שתכנן הוא רצה להיזכר בזכות עבודתו בספריית ויליאם ל. קלמנס.

קאהן שיתף פעולה לעיתים קרובות עם האדריכל הפיסולי קוראדו פרדוצ'י. פרדוצ'י עבד על כ־50 פרויקטים של קאהן, ובכלל זה בנקים, בנייני משרדים, מבני מערכות עיתונים, מבני מוזוליאום, בתי חולים ומגורים פרטיים.

משרדו של קאהן הצליח להסתגל לצרכים המשתנים של מלחמת העולם הראשונה, ותכנן מספר שדות תעופה ובסיסים צבאיים עבור ממשלת ארצות הברית במהלך המלחמה. עד מלחמת העולם השנייה, המשרד של קאהן בו עבדו כ־600 איש, היה מעורב בהפיכתה של תעשיית דטרויט לחלק מארסנל הדמוקרטיה של אמריקה (מטבע הלשון שטבע הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט בנאומו המפורסם מסוף שנת 1940). המשרד תכנן, בין היתר, את מפעל הטנקים של מאגר הציוד הצבאי של דטרויט, ואת מפעל המפציץ האווירי של ווילו רן, הבניין האחרון של קאהן שנמצא ביפסילנטי, מישיגן. חברת המנועים של פורד יצרה שם בהיקף המוני את הקונסולידייטד B-24 ליברייטור.[15][16]

בשנת 1937, היה אלברט קאהן אחראי ל־19 אחוזים מכלל המפעלים המעוצבים ארכיטקטונית בארצות הברית.[6] בשנת 1941 קיבל קאהן את חבילת השכר והפיצוי השמינית בגובהה בארצות הברית, 486,936 דולר, עליהם שילם 72% מס.[17]

אלברט קאהן עבד על יותר מאלף פרויקטים של הנרי פורד[6] ומאות נוספים עבור יצרניות רכב אחרות. הוא עיצב אולמות תצוגה עבור חברת פורד מוטור בכמה ערים כולל ניו יורק, וושינגטון הבירה ובוסטון. הוא נפטר בדטרויט ב־8 בדצמבר 1942.

החל משנת 2006, בערך 60 מהמבנים שתכנן קאהן נרשמו במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים. לא כל העבודות של קאהן נשמרו. בית הספר התיכון הטכני קאס בדטרויט, שתוכנן על ידי מלקמסון והיגינבתם והוקם על ידי משרדו של אלברט קאהן בשנת 1922, נהרס בשנת 2011 לאחר שוונדלים רוקנו אותו ממרבית אביזריו וחפציו.[18] בניין דונובן, שבו התמקמה לימים חברת התקליטים רשומות מוטאון, ננטש במשך עשרות שנים ומצבו התדרדר. העירייה הרסה אותו כחלק מתוכנית שיפור החזות העירונית שיישמה לפני הסופרבול XL 2006.

חמישה עשר מהמבנים של אלברט קאהן מוכרים רשמית על ידי סמני זיהוי היסטוריים במישיגן.[19]

בית אדזל ואלינור פורד, 1927

אלברט קאהן אינו קשור לאדריכל האמריקני לואי קאהן מפילדלפיה, פנסילבניה.

בניינים מעוצבים של קאהן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא רשימה לא מתורגמת.
בית כנסת בית אל (כיום תיאטרון בונסטלה), 1903
דירות פאלמס, 1903
קונסרבטוריון האי בל 1904
ביתו של אלברט קאהן, 1906
מפעל ההרכבה של פורד, 1914, קליבלנד, אוהיו (כיום מכון קליבלנד לאמנות )
בניין ג'נרל מוטורס (כיום קדילאק פלייס), 1919
בניין פישר, 1927
המטה העולמי של SS Kresge, 1927

כל הבניינים ממוקמים בדטרויט, אלא אם כן צוין אחרת.

  • 1890, בית הקיץ של דקסטר מ. פרי, (עיצוב מחדש של בנין חווה מהמאה ה-19 הידוע בשם חוות מילפר, אונדיליה, ניו יורק
  • 1892, משרדי הירם ווקר, עוצב עבור מסון ורייס, ונדסור, אונטריו
  • 1894, בית ויליאם ליוינגסטון, עוצב עבור מסון ורייס (נהרס, 2007)
  • 1896, בית החולים לילדים - פרי, נטלטון, קאהן וטרוברידג'
  • 1897, כנסיית הזיכרון בטאני, נטלטון, קאהן וטרוברידג'
  • 1898, בית ברנרד גינסבורג, נטלטון וקאהן
  • 1899, ג'וזף ר. מקלאוגלין, נטלטון וקאהן
  • 1900, ג'ורג' הידליי, נטלטון וקאהן
  • 1899, בית אדוארד דה מיל קמפבל, אן ארבור, מישיגן
  • 1902, מועדון ראקט של דטרויט
  • 1903, (מפעל הרכב של פאקרד (זהו המפעל העשירי שקאהן תכנן עבור חברת פאקרד אבל הראשון מבטון מזוין)
  • 1903, דירות פאלמס
  • 1903, בית כנסת בית אל (בית הכנסת אליו השתייך קאהן, כיום משמש תיאטרון של אוניברסיטת וויין)
  • 1904, אקווריום אי בל
  • 1904, בית ברנדייס-מילארד, לב אומאה, נברסקה
  • 1905, צ'ארלס מ. סוויפט
  • 1906, ביתו הפרטי של אלברט קאהן
  • 1906, בנין ג'וליאן ס. מדיסון
  • 1906, בנין אלן פ. אדוארדס
  • 1906,מפעל ג'ורג' נ. פיירס, בופאלו, ניו יורק
  • 1906, ווילסטד מנור, וינדזור, אונטריו
  • 1907, בית הדואר של באטל קריק, מישיגןused in Kahn's Packard plant)
  • 1907, קזינו אי בל
  • 1907, בית קרנברוק, בלומפילד הילס, מישיגן
  • 1907, בנין שירות לחברת הרכב פאקרד, ניו יורק
  • 1907, בית פרדריק ה. הולט
  • 1908, מפעל היילנד של חברת הרכב פורד, היילנד פארק, מישיגן
  • 1908, בית אדווין ג'ורג'
  • 1908, מבנה חברת קאופמן הנעלה, קיצ'נר, אונטריו (שופץ למבנה דירות בשנות האלפיים המוקדמות)
  • 1909, מבנה בנק נשיונאל מהומינג, יונגסטאון, אוהיו
  • 1910, תוספת לבנין פרדריק סטירנס
  • 1910–1911, מבנה חברת הרכב פאקרד, פילדלפיה
  • 1911, מבנה יו צ'אלמרס
  • 1910-1920, מבנה חברת מרג'נת'לר, ברוקלין, ניו יורק
  • 1911, מבנה מסחרי, שדירות מונרו
  • 1912,[20]הרחבה של חמש קומות למבנה חברת שו ווקר, מוסקגון, מישיגן
  • 1914, בנין בייטס מיל, מספר 5, לויסטון, מיין
  • 1914, מפעל הרכבה של חברת הרכב פורד (מאז 1981 משמש מכון האמנות של קליבלנד), קליבלנד, אוהיו
  • 1914, בנין קאלס
  • 1914, הקמפוס המערבי של בית ספר ליגט, דטרויט
  • 1913-1914 בנג'מין סיגל
  • 1915, מועדון האתלטיקה של דטרויט
  • 1915, דירות גרדן קורט, דטרויט, מישיגן
  • 1916, בנין וינטון
  • 1916, מרכז מסחרי ראסל
  • 1916, מפעל הרככבה של חברת הרכב פורד, צפון אומאה, נברסקה
  • 1916, מפעל הרכבה של חברת הרכב פורד, אוקלהומה סיטי
  • 1917, בנין מערכת עיתון חדשות דטרויט
  • 1917, מטה חברת הרכב פורד, ניו יורק
  • 1917–1928, מתחם ריבר רוג' של חברת פורד, דירבורן, מישיגן
  • 1917-1919, בנין רב שימושי ותחזוקת מטוסים, שדה התעופה לנגלי, האמפטון, וירג'יניה
  • 1918, מפעל צמיגי רכב של חברת ג'נרל מוטורס, כעת עובר הסבה למבנה מגורים, לנסינג, מישיגן
  • 1919, מפעל צמיגים דומיניון, קיצ'נר, אוהיו
  • 1921, מפעל חברת פישר, הרובע ההסטורי
  • 1921, הרחבת כנסיית הקהילה הראשונה
  • 1921, פוניקס מיל, פליימות', מישיגן
  • 1922, בנין בנק פירסט נשיונאל
  • 1922, בנין פארק אבניו, דטרויט, מישיגן
  • 1923, המטה לשעבר של משטרת דטרויט
  • 1923, בית כנסת בית אל (מבנה חדש החליף את הקודם, כיום מאוכלס על ידי מרכז הטרנספורמציה של קהילת בית אל)
  • תחנת כוח ווקר, 1923, וינדזור, אונטריו
  • 1924, בנין מערכת כתב העת פלינט, פלינט, מישיגן
  • 1924, בנין אולדה
  • 1921–1925, מבנה תעשייתי של חברת הרכב פורד, פלאט רוק, מישיגן
  • 1925, בנין מערכת העיתונות החופשית, דטרויט
  • 1925, דירות קובינגטון, רובע הסטורי
  • 1926, בנין בלייק, ג'קסון, מישיגן
  • 1926, האנגר מטוסים של חברת פורד, שדה התעופה העירוני של לאנסינג, מישיגן, אילינוי
  • 1926,אולם התצוגה ומתחם האחסון של חברת פאקרד, בופאלו, ניו יורק
  • 1926, מתחם הניסוי של חברת פאקרד, מישיגן
  • 1926,אולם תצוגה - חברת פאקרד, ניו יורק
  • 1927, מטה חברת קונסיומר פאוור, ג'קסון, מישיגן, (נהרס 2013)[21]
  • 1927, מרכז מטרופוליטן לטכנולוגיה
  • 1927, בית אדזל וליאונור פורד, חופי גרוס פוינט, מישיגן
  • 1927, בנין פישר
  • 1928, בנין מוסקגון קרוניקל, מוסקגון מישיגן[22]
  • 1928, בנין ארגונאוט, הקולג' ללימודי יצירה (כיום בבעלות מעבדות ג'נרל מוטורס)
  • 1929, מפעל ההדפסה של ברוקלין, ניו יורק טיימס, ניו יורק
  • 1929, בנין מערכת עיתון דטרויט, (נהרס, 1978)[23]
  • 1929, בנין גריסוולד
  • 1929, מבנה השירות של חברת פאקרד, ניו יורק
  • 1930, מפעל ההרכבה של חברת הרכב פורד, ריצ'מונד, קליפורניה
  • 1930, מבנה מרכז חדש, (צמוד לבנין פישר)
  • 1931, פונדק דירבורן, דירבורן, מישיגן (בית המלון הראשון בעולם בשדה תעופה)
  • 1932, המבנה הקודם של קהילת שערי צדק
  • 1933, תחנת כוח, אוניברסיטת נוטרדאם נוטרדאם, אינדיאנה,[24]
  • 1933,בנין ג'נרל מוטורס, שיקגו, התערוכה הבינלאומית שלהמאה של הקידום
  • 1934, רוטונדת פורד, דירבורן, מישיגן (נבנה לרגל ההתערוכה העולמית של שיקגו, נשרף; 1963)
  • 1935, שברולט/מפעל רכבי פישר, בלטימור, מרילנד, (נהרס 2006)
  • מפעל המכונות של בורות', 1938, פליימות', מישיגן
  • 1938, מפעל המשאיות של דודג', וורן, מישיגן,
  • 1941, מחסן הטנקים של דטרויט, וורן, מישיגן
  • 1941, מפעל המפציצים, ווילוו ראן, (היה בשימוש פורד בזמן המלחמה לבניית מפציצים ולאחר מכן בשימוש קייזר להרכבת כלי רכב ואחרי זה על ידי חברת ג'נרל מוטורס)
  • 1943, מוסכי מטוסים א' וב' (נקראו בהמשך 110 ו-111), נאס ברבר פוינט, קפוליי, הוואי
  • 2005, מגדל אפג'ון, קלאמזו, מישיגן; נהרס אחרי רכישתו על ידי חברת פייזר
  • 1923, מפעל סטודיבקייר, מבנה 84, דרום בנד, אינדיאנה
  • 1929, המפעל הראשי של חברת ספרינג גרניט, קולד ספרינג, מינסוטה (נהרס ב־2008)
  • 1905, בית הספר הציבורי של קינג אדוארד, שכונת וולקוויל, ווינדזור, אונטריו. (נהרס ב־1993, חזית האבן המקורית נשמרה)
  • 1930, מפעל ג'נרל מוטורס, אינדיאנפוליס, אינדיאנה (נהרס ב־2014)

מבנים באוניברסיטת מישיגן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבני הקמפוס שנבנו במהלך הקריירה שלו (מקור רשימה זו: שרייבר, פני. "הקמפוס של אלברט קאהן."עיתון אן ארבור אובסרבר" (The Ann Arbor Observer), ינואר, 2002, עמודים 27–33):

אודיטוריום היל, ברקע מגדל הזיכרון של ברטון
White-colored stone building with columns in the center of the facade c. 1924
הקמפוס המרכזי של אוניברסיטת מישיגן : אולם המלאכים, אחד הבניינים המרכזיים של המכללה לספרות, מדע ואמנויות
  • בנין הנדסה (כיום המבנה המערבי), 1904
  • בית חולים פסיכופתי (נהרס), 1906
  • אודיטוריום היל, 1913
  • הלן ניוברי, בית מגורים, 1915
  • מבנה מדעי הטבע, 1915
  • בית מגורים בטסי ברבור, 1920
  • ספריה כללית (כיום ספרית הבוגרים ע"ש הארלן האצ'ר), 1920
  • ספריה ע"ש ויליאם קלמנט, 1923
  • אולם אנג'ל, 1924
  • בנין המדעים הפיזיקליים (כיום מעבדת רנדל), 1924
  • בית החולים האוניברסיטאי (נהרס), 1925
  • אולם קוזאנס, 1925
  • בנין הרפואה המזרחי (כיום בנין ע"ש ס.ס. ליטל), 1925
  • המכון ע"ש תומאס ה. סימפסון, 1927
  • בניין המוזיאונים אלכסנדר ג. רותן, 1928[25]
  • מגדל הזיכרון ע"ש ברטון, 1936
  • המכון הנוירופסיכיאטרי (נהרס), 1938

מבני הארגון היווני:

  • בית סיגמא פי (1900), רחוב אינגלס 426 (נהרס)
  • בית דלתא אופסילון (1903), רחוב היל 1331
  • הבית המשולש (1905–06), שדרת ווטנאו 1501
  • בית אלפא אפסילון פי (1912), רחוב היל 1205 (לשעבר דלתא גמא)[26]
  • בית פסי אפסילון (1924), רחוב היל 1000

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Bridenstine, James (1989). Edsel and Eleanor Ford House. Wayne State University Press. ISBN 0-8143-2161-5. Bridenstine, James (1989). Edsel and Eleanor Ford House. Wayne State University Press. ISBN 0-8143-2161-5. Bridenstine, James (1989). Edsel and Eleanor Ford House. Wayne State University Press. ISBN 0-8143-2161-5.
  • Ferry, W. Hawkins (1970). The Legacy of Albert Kahn. Detroit: Wayne State University Press. ISBN 0-8143-1889-4. Ferry, W. Hawkins (1970). The Legacy of Albert Kahn. Detroit: Wayne State University Press. ISBN 0-8143-1889-4. Ferry, W. Hawkins (1970). The Legacy of Albert Kahn. Detroit: Wayne State University Press. ISBN 0-8143-1889-4.
  • Fogelman, Randall (2004). Detroit's New Center. Arcadia. ISBN 0-7385-3271-1. Fogelman, Randall (2004). Detroit's New Center. Arcadia. ISBN 0-7385-3271-1. Fogelman, Randall (2004). Detroit's New Center. Arcadia. ISBN 0-7385-3271-1.
  • לואיס, דייוויד ל. "פורד וקאהן" "היסטוריה של מישיגן" 1980 64 (5): 17-28. פורד הזמין את האדריכל אלברט קאהן לעצב מפעלים
  • Matuz, Roger (2002). Albert Kahn, Builder of Detroit. Wayne State University Press. ISBN 978-0-8143-2956-6. Matuz, Roger (2002). Albert Kahn, Builder of Detroit. Wayne State University Press. ISBN 978-0-8143-2956-6. Matuz, Roger (2002). Albert Kahn, Builder of Detroit. Wayne State University Press. ISBN 978-0-8143-2956-6.
  • Sobocinski, Melanie Grunow (2005). Detroit and Rome: building on the past. Regents of the University of Michigan. ISBN 0-933691-09-2. Sobocinski, Melanie Grunow (2005). Detroit and Rome: building on the past. Regents of the University of Michigan. ISBN 0-933691-09-2. Sobocinski, Melanie Grunow (2005). Detroit and Rome: building on the past. Regents of the University of Michigan. ISBN 0-933691-09-2.
  • Melnikova-Raich, Sonia (2010). "The Soviet Problem with Two 'Unknowns': How an American Architect and a Soviet Negotiator Jump-Started the Industrialization of Russia, Part I: Albert Kahn". IA, The Journal of the Society for Industrial Archeology. 36 (2): 57–80. ISSN 0160-1040. JSTOR 41933723. ; Melnikova-Raich, Sonia (2011). "The Soviet Problem with Two 'Unknowns': How an American Architect and a Soviet Negotiator Jump-Started the Industrialization of Russia, Part II: Saul Bron". IA, The Journal of the Society for Industrial Archeology. 37 (1/2): 5–28. ISSN 0160-1040. JSTOR 23757906. (מופשט)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברט קאהן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Albert Kahn papers "he also received the Frank P. Brown medal posthumously"
  2. ^ "Bentley Historical Library Albert Kahn Associates Records 1825-2014".
  3. ^ "Albert Kahn Research Symposium".
  4. ^ "Archives of American Art, Albert Kahn Papers".
  5. ^ "A Golden Age of Jewish Architects" by Abbott Gorin, Jewish Currents, Spring 2015
  6. ^ 1 2 3 4 5 Johnson, Donald L. and Donald Langmead (1997). Makers of 20th Century Modern Architecture: A Bio-Critical Sourcebook. Fitzroy Dearborn Publishers. ISBN 1136640568. Pp. 161-164.
  7. ^ Borth, Christy. Masters of Mass Production, Indianapolis, IN: Bobbs-Merrill Co., 1945, pp. 97-100.
  8. ^ "About Kahn-What". albertkahn.com. אורכב מ-המקור ב-27 במאי 2011. נבדק ב-29 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Ferry 1970, p. 11.
  10. ^ Borth, Christy. Masters of Mass Production, pp. 107-8, Bobbs-Merrill Co., Indianapolis, IN, 1945.
  11. ^ Herman, Arthur. Freedom's Forge: How American Business Produced Victory in World War II, pp. 22, Random House, New York, NY, 2012. ISBN 978-1-4000-6964-4.
  12. ^ "Albert Kahn". Olympedia. נבדק ב-25 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 Melnikova-Raich, Sonia (2010). "The Soviet Problem with Two 'Unknowns': How an American Architect and a Soviet Negotiator Jump-Started the Industrialization of Russia, Part I: Albert Kahn". IA, The Journal of the Society for Industrial Archeology. 36 (2): 59–73. ISSN 0160-1040. JSTOR 41933723.
  14. ^ "Industry's Architect". Time. 29 ביוני 1942. נבדק ב-2008-04-04. In 1928 the Soviet Government, after combing the U.S. for a man who could furnish the building brains for Russia's industrialization, offered the job to Kahn. Twenty-five Kahn engineers and architects went to Moscow. They had to start from scratch. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Borth, Christy. Masters of Mass Production, pp. 109-10, 120-28, Bobbs-Merrill Co., Indianapolis, IN, 1945.
  16. ^ Herman, Arthur. Freedom's Forge: How American Business Produced Victory in World War II, pp. 51-2, 96-8, 148, 200, 227-9, 242, Random House, New York, NY, 2012. ISBN 978-1-4000-6964-4.
  17. ^ "Compensation and the I.R.S.: It's not the 'Good' Old Days". The New York Times. 2010-12-01. (Business Day section). נבדק ב-2014-01-21.
  18. ^ Cass Tech High School (old). Historic Detroit. Retrieved on November 20, 2014.
  19. ^ "Michigan Historical Markers". נבדק ב-2020-06-17.
  20. ^ "Plans at old Shaw Walker site". MLive. נבדק ב-31 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Brad Flory column: Good-bye to a landmark once 'the essence of Jackson'". MLive.
  22. ^ "Chronicle Building now owned by Muskegon Community College". MLive. נבדק ב-31 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Detroit Times Building". Buildings of Detroit. אורכב מ-המקור ב-26 באוקטובר 2010. נבדק ב-29 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "New Heating Plant Under Constructio" (PDF). Notre Dame Scholastic magazine: 14. 23 באוקטובר 1931. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2018-04-16. נבדק ב-2019-01-01. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Alpha Epsilon Phi - ΑΕΦ | Greek Life". fsl.umich.edu (באנגלית). נבדק ב-2018-05-25.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלברט_קאהן_(ארכיטקט)&oldid=38795454"